יש לי פיל משנהב על שולחן כתיבה גדול
בסוף הלילה
בנקודת המפגש של השיח הפנימי
כאילו כמעט בסוף העולם
נעמדים להם הכוכבים
באיזושהי שורה
מיליוני מייל ביני ובינם
והם שם בשבילי
מתנהלים להם
מספרים את הסיפור
שיגרום לי אחר כך לנדודי שינה
וחושי נאנחים
ושוב איני נרדמת
ורק מושיטה יד מעל המים
תופסת בחדק הפיל
שיסיע אותי אל תוך החלום
כי כח הוויתי מתקיימת לה
על יצועי
שואפת לטוס על כנפי הפילה
שהיא כולה פרי צהלת הרגש
ושם אני נסה אל נפשי
מונעת מכוח האהבה
כי ענוג הוא החלום
חופן בתוכו מזמורים של תקווה
ושלא אשקע שנית בנדודי שינה
אלא אחלום לי
על לחישה דוממת
שהיא כולה
פרי תשוקה
ושרק לא
אזנחנה.
מאת: ריקי שחם
yama-budoyama-budo אסור שהעיניים יפסיקו לראות
ולא ידעך המראה
שכתוב בדיו אדומה
על אור הדמדומים
בגווע השמש
אל מאחורי אופק השקיעה
ואני מלטפת את המילים
שאמורות להיות עיניים לי
צל שלי
בצלמי
והמילים נוגעות בקצות מערכת העצבים
מגרות כל קצה וקצה
פוקחות את הבורות
וחלילה שלא אשקע בעוורון
ועומק המילה
מלטפת את העפעפיים
ונושאת על גבה כאב של עידנים
כלים שלובים של אהבה
מכמני סודות
הניגלים בקסמי העור
מקועקעים בנפש פנימה
וחלילה לי לזלזל בנדרים שלי
הכתובים עמוק כל כך על עורי
ביוגרפיה תת עורית
כי אין לי כוח לבלבול ביצים
מתקיימת בתוך הבועה
בועה אורגנית
נוחה לפתוי
אפילו האורגנום האלוהי
צובט לי בלחיים
ורוצה שאהיה סמוקה
כמו הדיו שלי
שכאילו הפך למזרק
שמזריק לתאים
ולמילים
סומק אדום
שטוף
זימה.
מאת ריקי שחם
ריקי שחם - פילוסופיה מעשית
http://www.rikishaham.co.il
